נו באמת, לא מספיק להשקיע בלימודים?

יש סטודנטים שעובדים במהלך הלימודים במה שנקרא 'עבודות זמניות' כמו מלצרות או אבטחה, בשביל להשלים הכנסה, ולפעמים גם כדי ליהנות קצת ולפגוש אנשים.

אין בכך כל רע, אך לא על זה אנחנו מדברים כאן. אנחנו מדברים על האפשרות לעבוד במשהו שיקדם אותך מקצועית ויקנה לך יתרון בקריירה, כגון:

סטודנט להנדסאי אלקטרוניקה שעובד במעבדה לתיקון מחשבים.

סטודנט לכלכלה שעובד במוקד טלפוני של בנק.

סטודנט לעבודה סוציאלית שעובד במשמרות בתור מדריך שיקומי.

או סטודנט למדעי המדינה שכותב מאמרי פרשנות מדינית על אירועים בעיתון הסטודנטים.

 

עד כמה זה חשוב? הנה תרגיל מחשבתי בשבילכם.

 על מה הייתם משלמים יותר – על דירה 'על הנייר' שעוד לא נבנתה, או על דירה חדשה בנויה? כמובן שעל דירה שכבר בנויה, כי זה יותר מהר ופחות מסוכן. כולם יודעים שכשקונים דירה 'על הנייר':

אולי יהיו בה חסרונות שקשה להרגיש בצילומי ההדמיה?

אולי ההבטחה לא תתממש, והקבלן ייתקע באמצע?

דירה 'על הנייר' היא דירה בתיאוריה. הקונה יהסס יותר וישלם פחות בגלל הסיכון שהוא לוקח.

באותו אופן, אפשר לשאול מי אטרקטיבי יותר – בוגר לימודים חסר ניסיון, כלומר הכישורים שלו הם רק 'על הנייר', או בוגר לימודים שיש לו ניסיון, ואפשר לבדוק מה הוא עשה וכמה הצליח? ודאי שלבוגר לימודים עם ניסיון יש יתרון.

 לבוגר חסר ניסיון, אפילו אם השיג ציונים טובים, יש חסרונות בולטים מבחינת המעסיק:

ייקח יותר זמן להכניס אותו לעניינים, וגם אז –

אולי הוא לא ילמד לעבוד כמו שצריך?

אולי בלימודים הוא התאקלם היטב, אבל בסביבת עבודה הוא יתקשה?

אולי ברגע שייתקל בקושי אמיתי, לא תהיה לו מוטיבציה?

מועמד חסר ניסיון הוא עובד בתיאוריה.

כמובן שאנשים עדיין קונים דירות 'על הנייר', ומעסיקים שוכרים עובדים חסרי ניסיון. אבל בדרך כלל הם מהססים יותר לפני ההחלטה, ולעיתים גם מוכנים לשלם פחות.

ואתם יודעים מה? יש עוד סיבה. בעידן שבו אנשים מדלגים ממעסיק למעסיק לעיתים הרבה יותר קרובות מאשר פעם, המעסיקים הרבה פחות מתלהבים מההשקעה הנדרשת במישהו חדש וחסר ניסיון, כי הם יודעים שהוא כנראה לא יישאר איתם לאורך שנים רבות.

בעיה.

יתרונות מול חסרונות

 בדיוק מסיבות אלו, ומסיבות טובות נוספות, יתכן שתרצו לעבוד במהלך הלימודים:

-          קל יותר להתקבל לעבודת סטודנט מאשר למשרה מלאה כי המעסיק פחות בררן, והסיכוי לקבל את הצ'אנס הראשון גבוה יותר.

-          יהיה לכם יתרון בשוק לאחר הלימודים, ולפעמים גם אפשרות להמשיך למשרה מלאה.

-          זה יסייע לכם כלכלית.

-          לפעמים זה 'מחייה' את החומר התיאורטי מהלימודים, ונותן לו הקשר פרקטי.

-          הקשרים, הידע והניסיון עשויים לבנות לכם את הבטחון העצמי ולקדם אתכם מקצועית.

-          ההתנסות תעזור לכם לקבל החלטות קריירה טובות יותר בהמשך.

-          כמו כל עבודה, לפעמים יש בזה סיפוק והנאה.

לכל זה יש מחיר.

 לא תמיד קל למצוא משרה חלקית שקשורה בתחום עיסוק עתידי, בארגון שיסכים להתגמש, להתחשב בתקופות של מבחנים, ולתת לכם יותר שעות בקיץ. בנוסף, ההשקעה בעבודה תבוא בדרך כלל על חשבון הזמן והאנרגיה שיישארו לכם להשקיע בלימודים ובחיים הפרטיים. מצד שני, יש כאלה שאומרים שריבוי המשימות לימד אותם מיומנויות של ניהול עצמי. אלו שהצליחו בכך, כמובן.

עבודה 'מכריחה' אתכם לתעדף טוב יותר במה להשקיע ובמה פחות, ולהבחין בין עיקר לטפל. למשל, אילו קורסים יעניינו את המעסיק ושווה להשקיע בהם ולקבל ציון טוב, ובאילו קורסים יספיק לי ציון בינוני ואפילו עובר.

מדעי המחשב זו דוגמא קלאסית – אם תציינו בקורות החיים:

קורסים בולטים בתואר – מבוא לתכנות (95), בסיסי נתונים (89), מערכות הפעלה (91).

זה הרבה יותר טוב מציונים דומים בקורסים כמו 'אלגברה ליניארית' או 'חדו"א'. ואתם יודעים מה? זה יכול לשכנע מעסיק לתת לכם צ'אנס גם אם הציון הכללי שלכם הוא בכלל 70… לא בטוח שהוא אפילו ישאל.

ואחרי כל זאת, אנחנו עדיין נשארים בדילמה מה עדיף – ממוצע גבוה יותר, או ניסיון עבודה?

כך תחליטו אם לעבוד או לא

אם אתם עונים לפחות על אחד הקריטריונים הבאים, שיקלו ברצינות לעבוד בעבודה שקשורה לתחום שלכם במהלך הלימודים:

- בתחום שלכם יש בעיה של ביקוש ביחס לכמות מחפשי העבודה.

- בתחום שלכם יש מעט מאוד משרות לחסרי ניסיון ('משרות ג'וניור').

- מוסד הלימודים שלכם פחות 'נחשב' בשוק.

- אתם מתלבטים לגבי העתיד, וחשוב לכם לחוות את שוק העבודה בלי מחויבות למשרה מלאה.

- אתם לומדים בחוג לימודים כללי, שלא מקנה לכם 'כרטיס כניסה' ממוקד לשוק העבודה.

מאידך, אם אתם עונים לפחות על אחד הקריטריונים הבאים, שיקלו שלא לעבוד בכלל, או לעבוד במסגרת מצומצמת מאוד:

-          אתם לא טובים בלנהל במקביל את הלימודים, העבודה והחיים הפרטיים.

-          אתם שוקלים להמשיך ללימודים מתקדמים וצריכים ציונים טובים.

-          בתחום שלכם המעסיקים מתחשבים במיוחד בציוני התואר.

-          העבודה גורמת לקושי כזה בלימודים, ויתכן שלא תצליחו לעבור אותם או שתתעכבו משמעותית.

-          לא מצאתם משרה שתקדם אתכם בצורה מספיק משמעותית בשביל שתהיה שווה את המאמץ.

-          אם בשילוב בין התחום שלכם, מוסד הלימודים והציונים שלכם – לא צפוי לכם קושי מיוחד למצוא עבודה טובה בסיום הלימודים.

אגב, יש גם דרך שלישית ואפילו יותר מדרך אחת להשיג ניסיון רלוונטי, ולא רק ב-'עבודת סטודנט' רגילה. על כך בפרק הבא.

פרק רביעי: אופציות נוספות

זה המקום לציין, שלא צריך להגביל את המחשבה על עבודה במהלך הלימודים רק למשרת סטודנט קונבנציונאלית.

אפשרות 'ביניים' בין התמקדות בלימודים בלבד לבין עבודה במשרת סטודנט היא התמחות. התמחות דורשת בדרך כלל פחות מחויבות מעבודת סטודנט, והיא מוגבלת בשעות ובטווח הזמן. לעיתים קרובות זוהי אינה עבודה בשכר, כך שפרנסה אינה השיקול כאן אלא צבירת הניסיון בתחום. משרות כאלו מוצעות דרך המוסד האקדמי או דרך ארגונים שונים במקומות שונים בארץ. נסו להתעניין דרך מוסד הלימודים שלכם לגבי אופציות של התמחות.

אם רציתם ולא הצלחתם להשתלב בהתמחות, כדאי לכם פשוט להתנדב! זה חוקי להתנדב בכל ארגון ללא שכר, ואתם יכולים פשוט להציע את עצמכם. יש אנשים שמתנדבים במשרדי עורכי דין ויש אנשים שמתנדבים במרפאות וטרינריות.

אבל שימו לב – אסור לעבוד בשכר שהוא חלקי. זו או התנדבות מלאה או שכר מינימום ומעלה. אסור גם לעבור תקופת חפיפה ללא תשלום ולקרוא לזה 'תקופת התנדבות'.

אפשר גם ליזום וליצור לעצמכם עבודה בשכר או לא בשכר, שתקדם אתכם. למשל:

סטודנט לתקשורת שמציע לעמותה להיות דובר שלה בהתנדבות.

סטודנט למנהל עסקים שמנהל אתר מכירות שהקים באינטרנט, או עסק לאספקת ציוד למכונות קפה.

סטודנט לקולנוע, שמעביר שיעורים פרטיים בתוכנות עריכה, או פותח בקיץ קייטנת קולנוע לילדים בסלון של ההורים שלו (צריך רק לוודא שהכל חוקי ושיש ביטוח…).

סטודנט לספרות אנגלית, שמציע שירותי תרגום באתרים של פרילאנסרים.

המעוניינים יכולים לבדוק את האופציה של הוצאת 'עוסק פטור'. זה ממש לא סיפור רציני.

יש גם סטודנטים שמוצאים עבודה במכללה או באוניברסיטה שהם לומדים בה; באגודת הסטודנטים, בספרייה, בתליית שלטים בלוחות מודעות בקמפוס ועוד.

אם אתם סטודנטים מצטיינים באקדמיה, אפשר למצוא עבודה גם כעוזרי מחקר, מתרגלים או בודקים. קיימים גם מקרים נדירים בהם סטודנטים לתואר שני משתלבים כמרצים בקורסים אקדמיים לסטודנטים לתואר ראשון.

אוקי, אז מתי בתכלס כדאי לכם להתחיל לחפש?

מתי לחפש, כמה לעבוד, וכמה זה יכניס לי?

במקרה של לימודים אקדמיים, בשנה הראשונה מומלץ לעבוד בהיקף מצומצם או בכלל לא. יש עומס של קורסי מבוא, וזוהי השנה בה מתאקלמים ו-'מבזבזים' קצת זמן בניסוי וטעייה עד שמבינים את המערכת ואיך להתנהל בה.

 ומה לגבי השנה השניה? בחלק ממשרות הסטודנט, חייבים להתחיל לחפש בשנה ב', כי המעסיק מעוניין ביתרת לימודים שתספיק כדי להכשיר את הסטודנט וליהנות מפירות עבודתו. מצב כזה אופייני, למשל, ברבות ממשרות הסטודנטים להנדסה.

 במשרות אחרות אין הכרח ביתרת לימודים ספציפית, ויש סטודנטים שמחליטים לעבוד רק מהשנה השלישית של התואר, כשלוח הזמנים מתפנה קצת.

 יש סטודנטים שעובדים בתחום שלהם רק בחופשה השנתית ויש שלאורך השנה כולה. באופן כללי, גם במקרים של עבודה בתחום הנלמד וגם במקרים של עבודה אחרת, עדיף אם אפשר למצוא משרה שמגדירה את עצמה 'מתאימה לסטודנטים' כי משרות כאלה בנויות להתחשבות בלוח הזמנים שלכם.

 וכמה אתם צפויים להרוויח? עבודות במהלך הלימודים מכניסות החל מ-1,000-2,000 ש"ח בחודש על מספר שעות מצומצם בתחומים כלליים, ועד לכ-5,000 ש"ח בחודש על תקן של משרת סטודנט בחברת הייטק.

מה נחשב למשרה שתקדם אותי ומה לא?

מצד אחד, אם אתם רוצים להתקדם בקריירה בצורה משמעותית, אל תיקחו כל עבודה, כי לא כל עבודה תקדם אתכם. רוב המעסיקים מקנים יתרון משמעותי בקבלה לעבודה, רק אם יש בה איזשהו ניסיון או תוכן שקרוב למה שהם מחפשים.

 מצד שני, יש מקרים שבהם כדאי להיות פתוחים כי לפעמים משיגים ניסיון או תוכן רלוונטי ממקומות לא צפויים.

למשל, דעו לכם שכל עבודה שנחשבת לעבודה בענף שלכם, עשויה, לפחות אצל חלק מהמעסיקים, לתת יתרון בקבלה לעבודה אחרי הלימודים, גם אם בפועל רק תייקתם מסמכים. אתם נחשפים לצורת התנהלות ופעולה בארגון, ותוכלו בהחלט לציין זאת בקורות החיים. לדוגמא: 'השתתפות בישיבות וחשיפה להתנהלות העסקית בארגון, כולל היבטים שיווקיים ותפעוליים'.

אפילו פעילויות שאינן לכאורה בתחום עשויות לקדם אתכם בזכות מיומנויות שתצברו בהן, אם כי זה עשוי להיות קשה יותר לשיווק מול המעסיקים.למשל, התנדבות בתא סטודנטים עשויה להיראות טוב בקורות החיים לתפקידים שדורשים כישורי לוגיסטיקה, תקשורת או ניהול, למשל, ולהניב התנסויות שתוכלו לספר עליהן בראיון עבודה. בתנאי שתנסחו היטב את מה שעשיתם, במילים שלקוחות מהעולם של המשרה ושל המעסיק אליהם אתם שואפים.

ודעו לכם שיש אפילו מעסיקים שמסתכלים בצורה חיובית על עצם העובדה שאדם עבד, כדבר שעשוי להעיד על תכונות חיוביות. מעסיקים כאלה סבורים, למשל, שניסיון של שנתיים בעבודת מלצרות מראה שהמועמד ידע לתת שירות לאנשים, היה מחויב למקום העבודה והתמיד בו תקופה ארוכה, הסתדר עם לחץ והסתדר עם הצוות. איך יודעים אם שווה לכתוב את זה בקורות החיים או לא? לפעמים קשה לדעת, והכי טוב לשאול מישהו שמתמצא בתחום או מכיר את החברה, מה נחשב אצלם לפרט שכדאי לציין.

בכל מקרה כדאי להתאמן לפני שיוצאים לשוק העבודה על מיומנויות כתיבה וראיון כדי לתקשר היטב את הביטחון והמיומנויות שרכשתם בעבודות שתעבדו בהן, החל מ-'זמניות' ועד למקצועיות.

אז כשאתם שוקלים משרה מסוימת, שאלו את עצמכם אם תוכלו ללמוד ממנה, אם היא תזכה אתכם בקרדיט מצד מעסיקים עתידיים שמעניינים אתכם, ואם היא עשויה להוביל לכיווני קריירה שאתם שוקלים. שאלו גם אחרים – חברים, אנשי מקצוע, מתרגלים, מרצים.

 ולפעמים כאמור – לא כדאי.

אם השתכנעתם שאתם רוצים לעבוד, זיכרו לחפש לא רק דרך אתרי דרושים אלא באמצעים אפקטיביים ועדכניים יותר כמו נטוורקינג, קבוצות פייסבוק ואפילו לינקדאין, וכמובן, לעצב היטב את קורות החיים ולהתכונן לראיון העבודה. התחילו ללמוד את הנושא וצאו לדרך.

מה לעשות אם בכל זאת מסיימים ללא ניסיון עבודה

אם לא עבדתם, מה בכל זאת אפשר לעשות? כיצד יכול בוגר חסר ניסיון להתגבר על הפער? אם יצליח להמחיש בצורה חזקה למעסיק, שהוא יתפקד היטב במקום עבודה. זה נכון, כמובן, גם למי שיש לו ניסיון, אך ללא ניסיון זהו המסר העיקרי שחייב מחפש העבודה להעביר.

כדי להמחיש בצורה החזקה ביותר, 'אני עובד טוב ולא רק על הנייר', הבוגר הטרי יכול לפעול בשני מישורים: הראשון, להשתמש בשפה עשירה ומדויקת יותר בקורות החיים ובראיון, שתמחיש איך הוא באמת מתפקד בעבודה. לדוגמא, במקום להסתפק ב-'שירות צבאי מלא כמש"ק שלישות', עדיף להוסיף בנקודות מתחת לכותרת הזו: 'אחריות אישית על הטיפול השוטף בכ-300 חיילים סדירים, כולל…' וגם 'ארגון מחדש של צורת מיון התיקים האישיים וייעול עבודת המשרד'.

בראיון האישי, במקום להסתפק ב-'אני חושב שיש לי יכולות בין-אישיות מצוינות', עדיף להוסיף (אם זה רלוונטי למשרה) "אני נחשב לאדם אסרטיבי. במסגרות שהייתי בהן, אנשים ראו בי מישהו שיכול לייצג את האינטרסים של הקבוצה בצורה מוצלחת. למשל, בתיכון תמיד ביקשו ממני ללכת ולשכנע מורים לתת פקטור במקרים של מבחן שהיה לא הוגן מספיק'.

תקשורת עשירה ומדויקת היא חשובה ביותר, אבל חשובות גם העובדות בשטח. אם החלטתם לא לעבוד במהלך התואר הקפידו לקחת קורסי בחירה כמה שיותר רלוונטיים לשוק העבודה, להשקיע בקורסים שמעניינים את המעסיקים יותר, לבחור בנושאי עבודות, פרויקטים וסמינרים שיש להם רלוונטיות לשוק התעסוקה ויאפשרו לכם לצמוח מקצועית ולהדגים יכולות, וקחו כל הזדמנות לקורסים, הרצאות וסדנאות של מיומנויות פיתוח קריירה והצלחה במציאת עבודה.

בהצלחה!

יובל שפיר ורותם בלאו מחברת i Decide – המרכז לפיתוח קריירה