מתי לחפש, כמה לעבוד, וכמה זה יכניס לכם?

במקרה של לימודים אקדמיים, בשנה הראשונה מומלץ לעבוד בהיקף מצומצם או בכלל לא. יש עומס של קורסי מבוא, וזוהי השנה בה מתאקלמים ו-‘מבזבזים’ קצת זמן בניסוי וטעייה עד שמבינים את המערכת ואיך להתנהל בה.

 ומה לגבי השנה השניה? בחלק ממשרות הסטודנט, חייבים להתחיל לחפש בשנה ב’, כי המעסיק מעוניין ביתרת לימודים שתספיק כדי להכשיר את הסטודנט וליהנות מפירות עבודתו. מצב כזה אופייני, למשל, ברבות ממשרות הסטודנטים להנדסה.

 במשרות אחרות אין הכרח ביתרת לימודים ספציפית, ויש סטודנטים שמחליטים לעבוד רק מהשנה השלישית של התואר, כשלוח הזמנים מתפנה קצת.

 יש סטודנטים שעובדים בתחום שלהם רק בחופשה השנתית ויש שלאורך השנה כולה. באופן כללי, גם במקרים של עבודה בתחום הנלמד וגם במקרים של עבודה אחרת, עדיף אם אפשר למצוא משרה שמגדירה את עצמה ‘מתאימה לסטודנטים’ כי משרות כאלה בנויות להתחשבות בלוח הזמנים שלכם.

 וכמה אתם צפויים להרוויח? עבודות במהלך הלימודים מכניסות החל מ-1,000-2,000 ש”ח בחודש על מספר שעות מצומצם בתחומים כלליים, ועד לכ-5,000 ש”ח בחודש על תקן של משרת סטודנט בחברת הייטק.

כפי שסיפרנו לכם במאמר ‘האם לעבוד בזמן הלימודים?‘, אם כבר עובדים אז כדאי מאוד לשקול עבודה שגם תקנה לכם קרדיט מקצועי מבחינת הניסיון התעסוקתי. לפעמים זה כרוך בויתור על גובה שכר (לא תמיד), לפעמים זה כרוך במעבר לתחום חדש ולא מוכר שמעולם לא עסקתם בו, ולפעמים זה כואב להפסיק לעבוד במשרות שאתם מזוהים איתן מגיל צעיר.

מצד שני כשחושבים על זה, כשנרשמתם ללימודים ממילא ויתרתם על הכנסה מעבודה שיכולתם לצבור במקום ללמוד, והלכתם על לבנות את עצמכם בתחום חדש, לא?

מה נחשב למשרה שתקדם אתכם ומה לא?

מצד אחד, אם אתם רוצים להתקדם בקריירה בצורה משמעותית, אל תיקחו כל עבודה, כי לא כל עבודה תקדם אתכם. רוב המעסיקים מקנים יתרון משמעותי בקבלה לעבודה, רק אם יש בה איזשהו ניסיון או תוכן שקרוב למה שהם מחפשים.

 מצד שני, יש מקרים שבהם כדאי להיות פתוחים כי לפעמים משיגים ניסיון או תוכן רלוונטי ממקומות לא צפויים.

למשל, דעו לכם שכל עבודה שנחשבת לעבודה בענף שלכם, עשויה, לפחות אצל חלק מהמעסיקים, לתת יתרון בקבלה לעבודה אחרי הלימודים, גם אם בפועל רק תייקתם מסמכים. אתם נחשפים לצורת התנהלות ופעולה בארגון, ותוכלו בהחלט לציין זאת בקורות החיים. לדוגמא: ‘השתתפות בישיבות וחשיפה להתנהלות העסקית בארגון, כולל היבטים שיווקיים ותפעוליים’.

אפילו פעילויות שאינן לכאורה בתחום עשויות לקדם אתכם בזכות מיומנויות שתצברו בהן, אם כי זה עשוי להיות קשה יותר לשיווק מול המעסיקים.למשל, התנדבות בתא סטודנטים עשויה להיראות טוב בקורות החיים לתפקידים שדורשים כישורי לוגיסטיקה, תקשורת או ניהול, למשל, ולהניב התנסויות שתוכלו לספר עליהן בראיון עבודה. בתנאי שתנסחו היטב את מה שעשיתם, במילים שלקוחות מהעולם של המשרה ושל המעסיק אליהם אתם שואפים.

ודעו לכם שיש אפילו מעסיקים שמסתכלים בצורה חיובית על עצם העובדה שאדם עבד, כדבר שעשוי להעיד על תכונות חיוביות. מעסיקים כאלה סבורים, למשל, שניסיון של שנתיים בעבודת מלצרות מראה שהמועמד ידע לתת שירות לאנשים, היה מחויב למקום העבודה והתמיד בו תקופה ארוכה, הסתדר עם לחץ והסתדר עם הצוות. איך יודעים אם שווה לכתוב את זה בקורות החיים או לא? לפעמים קשה לדעת, והכי טוב לשאול מישהו שמתמצא בתחום או מכיר את החברה, מה נחשב אצלם לפרט שכדאי לציין.

בכל מקרה כדאי להתאמן לפני שיוצאים לשוק העבודה על מיומנויות כתיבה וראיון כדי לתקשר היטב את הביטחון והמיומנויות שרכשתם בעבודות שתעבדו בהן, החל מ-‘זמניות’ ועד למקצועיות.

אז כשאתם שוקלים משרה מסוימת, שאלו את עצמכם אם תוכלו ללמוד ממנה, אם היא תזכה אתכם בקרדיט מצד מעסיקים עתידיים שמעניינים אתכם, ואם היא עשויה להוביל לכיווני קריירה שאתם שוקלים. שאלו גם אחרים – חברים, אנשי מקצוע, מתרגלים, מרצים.

 ולפעמים כאמור – לא כדאי.

אם השתכנעתם שאתם רוצים לעבוד, זיכרו לחפש לא רק דרך אתרי דרושים אלא באמצעים אפקטיביים ועדכניים יותר כמו נטוורקינג, קבוצות פייסבוק ואפילו לינקדאין, וכמובן, לעצב היטב את קורות החיים ולהתכונן לראיון העבודה. התחילו ללמוד את הנושא וצאו לדרך.

יובל שפיר ורותם בלאו