כולם מכירים את התחזיות לאסונות טבע, התחממות שתהפוך את החורף לסוג של סתיו או משהו מוזר אחר ואת הקיץ לגיהנום שבו נסתגר במזגנים גם בלי שהוכרז סגר. חלק מאיתנו חרדים מכך, חלק סומכים על המזגנים ועל הטכנולוגיה, וחלק ספקנים בגלל ששטיפת המוח של מכחישי האקלים עושה את שלה. אבל האמת המטרידה שיש לגביה קונצנזוס מדעי רחב, היא שהאקלים משתנה, ושטכנולוגיות בנושא כרגע הן סימן שאלה אחד גדול – הן מבחינת מסוגלותן לעצור את תהליכי ההרס והן מבחינת השפעות לוואי שחלקן עשויות להיות הרסניות.
כולנו יכולים לחשוב על כך שבטווח הבינוני והארוך ייווצרו יותר ויותר משרות שקשורות למשבר האקלים – משרות שקשורות באנרגיות נקיות, ניהול סיכונים, טיפול באסונות הטבע, בקרה על מחלות חדשות שיתפשטו לאזורים חדשים ועוד.
אבל לפעמים אנחנו שוכחים עובדה פשוטה נוספת: רוב אוכלוסיית העולם לא עובדת במזגן. וגם אצלנו, במדינה מערבית שמרבית תושביה מצויים בעשירון העליון העולמי מבחינת העושר (כן כן, לרובנו לפחות יש מה להודות על מזלם הטוב), תחשבו על האוכלוסיות הבאות שתלויות במזג האוויר, ואין להן מיזוג בעבודה:
- עובדים בענף חקלאות
- עובדים בענף הבניה
- עובדי מפעלים ובתי מלאכה, למעט מזון ותרופות
- עובדי חוץ נוספים – פקחים, אנשי בטחון, סבלים וכו’
למעשה חלק גדול מהשנה יאלצו אנשים אלו לעבוד בתנאים פשוט מסוכנים. מי שהפרנסה שלו תלויה בביצועים, במיוחד בעבודה פיסית, יאלץ לשלם מחיר בריאותי כבד מעבר לחוסר הנוחות: סכנת התייבשות, מכת חום, בעיות בכליות, תאונות עבודה כתוצאה מטשטוש או ידיים מיוזעות ועוד השלכות בריאותיות שונות ומשונות שעשויות להיגרם מעודף חום.
לצערנו, הפוליטיקה העולמית משותקת וכמעט לא פועלת בנושא, ומיליארדרים שתאוות הבצע והגדלות עיוותו את נפשם עדיין מממנים מערך תעמולתי אדיר לזריעת ספקות ולעיכוב צעדים שיצילו את העולם מתוך חזירות אישית. זו לא בעיה לזרוע ספק- כשאתם קוראים כתבה של ‘מומחה’, אין לכם כלים לשפוט אם יש בזה משהו או לא. אז הנה עוד סיבה להציל את כדור הארץ. אנשים לא אמורים לחיות, ובפרט שלא לעבוד בתוך תנור.
